#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תפה. מה נדרש מהפסוק 'ולקח בעליו ולא ישלם' ובאיזה אופן מדובר?<br>	"לרב הונא אמר רב בלוה או שומר פקדון שטען שאבד שהשביעוהו בב""ד שאין בידו כלום ובאו עדים שפטור מלשלם שכיון שקיבלו בעלים שבועה שוב א""צ הלוה או הנפקד לשלם. והחולקים על רב מפרשים שמפסוק זה נלמד לכל הנשבעים שבתורה שנשבעים ולא משלמים, שמי שעליו לשלם הוא נשבע ולא משלם."	"ב""ק קו."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תפו. באלו שלשה אופנים יכל ר' יוחנן לבאר את הברייתא גנב שור ואכלו חייב כפל ופטור מד' וה'? 	"1) שאכלו נבילה.<br>2) שעמד בדין ואמרו לו צא תן לו ואח""כ שחטו, שכיון שנפסק<br>הדין הו""ל גזלן וגזלן פטור מד'<br>וה'.<br>3) בשותפים שגנבו ושחט האחד שלא מדעת חבירו <sup>קפח</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קפח.  והרשב""א  (ד""ה ולטעמיך)  כתב דה""ה דהוה מצי למימר בשאכלו קודם שטען טענת גנב.</span>"	"ב""ק קו:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תפז. קטן שהפקיד וטוען הנפקד שהחפץ נגנב משהגדיל. האם חייב להשבע ומדוע? 	"לרבי חייא בר אבא חייב להשבע אע""ג דאין נתינת קטן כלום, כשם שנשבעים על אבידה אע""ג שלא היתה בה נתינה. לרב אשי פטור מלהשבע דלא דמי לאבידה, אבידה הגיעה לידיו מכח בן דעת אבל הפקדון לא הגיע מכח בן דעת."	"ב""ק קו:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תפח. הטוען טענת גנב בפקדון האם צריך כדי לישבע גם שיודה וגם שיכפור בחלק מהפקדון וכיצד נלמד דין זה מקרא? 	"לר' חייא בר אבא א""ר יוחנן ולרמי בר חמא צריך גם שיודה במקצת ויכפור במקצת דכתיב בפרשת טוען טענת גנב 'כי הוא זה'. לר' חייא בר יוסף עירוב פרשיות כתוב כאן וכי כתיב 'כי הוא זה' אמלוה הוא דכתיב. ונחלקו הראשונים בביאור דבריו:<br>לרש""י 'כי הוא זה' נעקר לגמרי מפקדון ועבר למלוה ששם אין אדם מעיז פניו במי שעשה לו טובה ולכן כופר הכל פטור משבועה אבל בפקדון שאין כאן טובה מעיז אפילו לכפור הכל ולכן חייב שבועה גם בלא הודאה במקצת.<br>לר""ת (בתוד""ה עירוב) הודאה צריך וכפירה לא צריך. דהא דכתיב 'כי הוא זה' אמלוה נמי הוא דכתיב דבעינן הודאה בהדי שבועה דכפירה, והכי נמי בפקדון בעינן הודאה בהדי שבועה דנגנבה או נאנסה, אבל כפירה לא בעינן בהדי דנגנבה, שכמו שבמלוה בשתי טענות לחוד חייב שבועה דהיינו נאנסו והודאה, ה""ה בפקדון בשתי טענות לחוד מחייב שבועה דהיינו כפירה והודאה. ואף לר""ת איכא שבועה מדרבנן אף בלא שיכפור ויודה.<br>לריב""א (שם) בטענת נגנבה או נאנסו לבד חייב אף בלא שיודה במקצת ויכפור במקצת דכי כתיב 'כי הוא זה' אמלוה הוא דכתיב והלכך בפקדון נמי לא מוקמינן ליה אלא בטענה דשייכא במלוה דהיינו בכפירה והודאה דאין מעיז פניו לכפור בדבר שיודע בו חבירו, אבל בטענה ששייכת רק בפקדון כגון נגנבה דלא ידע בה חבירו מעיז וחייב גם בלא שיהא מודה במקצת."	"ב""ק קו: - קז. ותוס' "		
